בניין אלהמברה המיתולוגי

מצילים בניין מורשת

בניין אלהמברה מוגדר כמבנה לשימור ועד היום נחשב לאחד הסמלים הארכיטקטוניים הבולטים בייחודם בשדרה, תזכורת לימי הזוהר של יפו.

בניין ״סינמה אלהמברה״ נבנה בשנת 1936 כבית קולנוע ומרכז תרבות. הוא נבנה בסגנון אַר-דֵקוֹ ובלט בייחודו בנוף השדרה. בעיצוב הפנים שלטו גוונים אדומים: כיסאות מרופדים קטיפה אדומה, קירות עוטי וילונות אדומים, תקרה ובימה בגוני אדמה. גוונים אלו אפשר שהקנו לבניין את שמו – אלהמברה, שפירשו בערבית ״האדום״.

עם פתיחתו הרשמית ב-18 במאי 1937, הכיל האולם המרכזי שבו כ-1200 מושבים ותואר כאולם הנאה והמשוכלל ביותר במזרח התיכון. הוקרנו בו להיטי קולנוע באנגלית, בגרמנית וכמובן בערבית.

לפתיחה הגיעו אלפי צופים שנכחו בטקס גזירת הסרט וצפו בסרט ״שירת התקווה״ בכיכובה של הזמרת אֻם כֻּלְתוּם.

בנוסף להקרנת סרטים שימש האולם זירת אגרוף מאולתרת בקרבות בין אלופי מצרים לאלופי יפו, מרכז להתכנסויות שונות (למשל כינוס מגדלי התפוזים היהודים והערבים בינואר 1941) ועוד.

לאחר קום המדינה עבר המבנה לידי שני נכי צה"ל, אשר ניהלו בו קולנוע תחת השם "יפאור".

בשנת 1963 החכירה חברת הקולנוע "יפאור" את הנכס למפיק הנודע גיורא גודיק, וזה פתח את האולם מחדש, תחת השם תאטרון ג"ג (על שמו), וכתובת הנאון בחזית הבניין שונתה שוב לשם המקורי – ALHAMBRA.

הסופר יורם קניוק, שהיה אז המנהל האמנותי של התאטרון, סיפר:

 "הצעתי לגודיק שניקח את המקום. גודיק צחק ואמר שאין סיכוי שמישהו יבוא ליפו. אני הבנתי את הפוטנציאל של המקום ועשינו ממנו את המקום הכי יפה בתל-אביב–יפו".

הצלחת התיאטרון לכל אורך שנות ה-60 הובילה לנהירה המונית של קהל ישראלי ליפו ובהתאם לפריחה של מסעדות ובתי קפה בשדרות ירושלים בעיר.

לתיאום סיור קבוצתי אנא מלאו את הפרטים הבאים:

נדאג לחזור אליכם עם הפרטים הרלוונטיים.

בעקבות סדרה של הפקות כושלות, נחל גודיק הפסדים רבים שגרמו בסופו של דבר לסגירת התאטרון בשנת 1973. המבנה החליף שוב ידיים והפעם הוסב לשמש כמבנה מסחרי.

כך תמו ארבעה עשורים, שבהם שימש המבנה כמרכז לפעילות תרבותית ענפה וזוהרת.

בראשית 2008 נרכש המבנה על ידי ארגון הסיינטולוגיה העולמי במטרה להפכו למשכנו של המרכז לסיינטולוגיה ישראל. בשנת 2010 נערכו במקום עבודות שיפוץ נרחבות, לפי תכניות של האדריכלים אייל זיו ויאיר מטלון.

שוב שונה פנים הבניין, תוך הקפדה יתרה על שימור החזית המפוארת בכוונה להחזירו לימי הזוהר. כעת, עומד הבניין המפואר אלהמברה שוב במלוא הדרו.

הצצה נדירה אל תוך פנינת התרבות ההיסטורית של יפו במאה ה-20.

סיור מיוחד בתיאטרון אלהמברה המיתולוגי חושף אדריכלות משובחת מתקופת יפו הערבית ואת תעשיית ה”ברודויי” הישראלי של שנות ה-60!

בראשית 2008 נרכש המבנה על ידי ארגון הסיינטולוגיה העולמי במטרה להפכו למשכנו של המרכז לסיינטולוגיה ישראל. בשנת 2010 נערכו במקום עבודות שיפוץ נרחבות, לפי תכניות של האדריכלים אייל זיו ויאיר מטלון.

המקום שהציג את ההפקות המצליחות של התקופה כמו "כנר על הגג", "גבירתי הנאווה" ו"קזבלן", שהגיע לשיא חסר תקדים של 606 הצגות

מה מצפה לך בסיור?

בקומתו העליונה של הבניין הוקצה מקום מכובד לתערוכה היסטורית על תולדותיו, אותה אצר ערן ליטוין, ובה צילומים היסטוריים, תוכניות אדריכליות, קטעי עיתונות וכן דגם מדויק של הבניין המקורי כפי שהיה בשנות הזוהר.

תמונה מתוך סיור עם אחראי קשרי הקהילה של המרכז לסיינטולוגיה ומפיק התערוכה ההיסטורית, ספי פישלר

ליטוין מספר על תהליך העבודה: 

"למרות שהבניין היה חלק מהווי התרבות של תל אביב הוא מעולם לא קיבל את הכבוד המגיע לו בתיעוד ההיסטורי. לאחר מחקר מעמיק אודות תולדות הבניין והשפעתו על התרבות המקומית, נאספו צילומים שטרם נראו ומוצגים לראשונה בפני הקהל הישראלי. 

ההזנחה בה היה שרוי שנים רבות השכיחה אותו מהלב והתערוכה, שאך זה נפתחה, מחזירה לו את מקומו הראוי – מקום של כבוד בתרבות הישראלית". 

תמונות מתוך התערוכה בקומה ה-2 על תיאטרון 'אלהמברה' בתקופת הזוהר שלו

הסיור בין השאר כולל:

  • תערוכת תמונות היסטורית ומודל מוקטן של הבניין בקומה השניה.
  • ביקור באחד הגגות היפים של תל אביב יפו.
  • סיפורים על המפיק האגדי שהפך את אלהמברה לאייקון תרבות.
  • ביקור בחלקו העליון של האולם שהציג את "קזבלן" ו"כנר על הגג" בשנות ה-60.
  • הסבר על האופי האדריכלי של הבניין ותהליך השימור שבוצע בשנת 2010.
  • לכל חובבי ההיסטוריה והתרבות של העיר תל אביב
  • לאוהבי עיצוב ואדריכלות לא שגרתית מתחילת המאה ה-20
  • לקבוצות המתכננות טיול ביפו ומחפשות סיור מודרך באזור
  • לכל מי שזוכר את קולנוע/תיאטרון אלהמברה מהילדות ואוהב נוסטלגיה

מה מספרים המשתתפים על הסיור?

עד היום סיירו בבניין יותר מ-60,000 איש מכל שכבות האוכלוסיה וקבוצות הגילאים השונות. 
הנה  מה שהם מספרים…

״ברצוני לציין את פעילותכם בשחזור תיאטרון אלהבמרה ופתיחת שעריו לציבור התל-אביבי והיפואי כנקודת ציון היסטורית חשובה בעיר. ניכר כי עבודת השימור של האדריכל אייל זיו, מכבדת את ההסטוריה של הבנין ותורמת לחזותה של השדרה החשובה. החלל היפה בבניין הוקדש לתערוכה ההיסטורית שהפקתם, והיא מהווה אוצר של מידע על עברו של הבנין שאין למצוא בשום מקום אחר, ונותנת דגש נאות לתקופות השונות.״
אסף שלו - מורה דרך
״ברצוני לציין את מרכז הסיינטולוגיה ביפו על הפתיחה של המבנה ההסטורי המשומר של תיאטרון אלהמברה המשמש לפעילות ולמרכז סיורים לקבוצות מאורגנות של מטיילים. הסיורים המתבצעים במבנה (בהדרכתו של ספי) מגלים את צפונותיו של המבנה המקורי, כמו באולם ההתכנסות, ועל החידושים שעיצב האדירכל אייל זיו כמו הגג ממנו תצפית מרהיבה על שדרות ירושלים ויפו.״
יוסי גולדברג
״הביקור שלנו במרכז היה האטרקציה של הסיור. רובם מכירים את יפו ואתריה אבל אף אחד לא ידע שהמקום פתוח למבקרים וגם היתה הזדמנות לשמוע ממקור ראשון על סיינטולוגיה ועל הפעילות במקום. בהצלחה.״
ג.ר.
״הסיור היה חווייה בלתי רגילה בשבילי! אתה ממש קוסם ומקסים! ישר כוח ענק!״
ג.ה
״רציתי להודות לך שוב על הסיור המרתק החברים מאוד התרשמו ונהנו שבת שלום!״
ד.נ
״רציתי להגיד שוב המון המון תודה על היום. ההסבר שלך על המקום היה ממש מעניין וגם המקום. תודה רבה 😇🙌🏽״
י.מ
״היה מקסים אצלכם כרגיל. מאוד נהנו, והעיתוי של הגג בשעת השקיעה היה פנטסטי.״
ס.כ
״תודה רבה על תענוג של הדרכה עשירה וזורמת.״
ו.א.
״תודה על אירוח למופת. מקצועי ולבבי.״
י. א.

איך מתאמים ומזמינים סיור?

התערוכה, אשר מכילה טקסט בעברית, אנגלית וערבית, פתוחה לקהל בימים:

את הסיור מעביר מר ספי פישלר – אחראי קשרי קהילה של המרכז לסיינטולוגיה ישראל.

לתיאום סיור קבוצתי אנא מלאו את הפרטים הבאים:

נדאג לחזור אליכם עם הפרטים הרלוונטיים.