בהחלט – אף אחד אינו נדרש לוותר על דתו או אמונתו כדי ללמוד סיינטולוגיה ולשפר את היכולות האישיות.
יש סיינטולוגים יהודים חובשי כיפה, יש נוצרים, יש בודהיסטים, מוסלמים, הינדואיסטים וכו', ויש גם אתאיסטים. מטרתה של הסיינטולוגיה היא לחזק את כל הדתות, מתוך אמונה בכך שדת באופן כללי משפיעה באופן חיובי על החברה. לדוגמה:
בהקדמה לספר ”סיינטולוגיה: יסודות המחשבה" (1955), רון האברד הדגיש, "אל תשנה את דתו של איש, אל תשנה את השקפתו הפוליטית של איש".
ובמאמר ״הזמנה לחופש״, מינואר 1954, הוא ציין: "אנחנו כוללים את כל הקהילות, האמונות והגזעים. אנחנו עובדים עם המאמינים ועם חסרי האמונה כאחד. חלק מהחופש שלך הוא זכותך להשתייך לכל דת. לא זו בלבד שאנחנו מאמינים שזכותך לפולחן היא קדושה, אפילו נתעקש על כך שלא תשנה את אמונתך או תעזוב את הקהילה שאליה אתה שייך”. […] ״סיינטולוג הוא מומחה בנושאים שקשורים לבני אדם… ישנם בסיינטולוגיה אנשים מדתות ואמונות רבות. אין צורך לעזוב דת או אמונה כדי להיות סיינטולוג, להתעניין בסיינטולוגיה או להשתמש בה. להיפך, אדם צריך להישאר בקהילתו הדתית ולעזור לחברים בה.״
בנוסף, בספר “הדרך אל האושר" (1982), פרק 18, "כבד את אמונותיהם הדתיות של אחרים״, כתב רון האברד את האמת האוניברסלית, "הניסיון לערער או לתקוף את אמונותיו הדתיות של אחר היה תמיד קיצור דרך לצרות" […] "העצה הבטוחה ביותר שאדם עשוי לתת לאחר בנושא הזה תהיה זאת שפשוט תקבע את זכותו של אדם להאמין במה שהוא בוחר".
במהלך מלחמת חרבות ברזל חבר המרכז לסיינטולוגיה לקהילה הדרוזית בגליל ובגולן דרך המרכז הרפואי הדרוזי והמועצה המקומית של בית ג׳ן,
